אוכלוסיית הקשישים בישראל נמצאת במגמת עלייה, וביניהם כ- 5% זקוקים למוסדות סיעודיים שונים, וזאת מתוך 11% מהקשישים בישראל. מדובר על מספר גבוה של קשישים סיעודיים, כאשר בישראל קיימים כ- 600 מוסדות סיעודיים הנמצאים בבעלות פרטית. עובדות אלה מצריכות פיקוח מתמיד על מוסדות אלה, בשל התלות של הדיירים בצוותים המטפלים, ולכן נחקק חוק המעונות בשנת 1965 המסדיר את הנושא החוק גם מוכר בשם חוק הפיקוח על בתי אבות סיעודיים.

מהו חוק פיקוח על מעונות?

חוק הפיקוח על מעונות נועד להסדיר את ההתנהלות והדרישות הספציפיות מכל מוסד המשמש כמקום מגורים לקשישים, ילדים הלוקים בשכלם ומוסדות שונים לגמילה מסמים. למעשה, תקנות אלה נקבעו על ידי משרד העבודה והרווחה והן מפרטות מה נדרש ממעונות על מנת לפעול כחוק.
חלק עיקרי מתקנות אלה עוסקות בחיוב המוסד להחזיק ברישיון, והפרת חוק זה הוא עבירה פלילית, כלומר הפעלת מוסד ללא רישיון אסורה.

המשרדים המפקחים על מוסדות סיעודיים

• משרד הרווחה – המשרד אחראי על הפיקוח בבתי אבות המיועדים לקשישים, עצמאיים ותשושי נפש.
• משרד הבריאות – במסגרת חוק הפיקוח על בתי אבות סיעודיים המשרד אחראי על הפיקוח במרכזים גריאטריים שונים כמו בתי אבות סיעודיים רגילים ומורכבים ובתי אבות לתשושי נפש. 
• קופות חולים – תפקידן לפקח על מחלקות שבהן מאושפזים חולים מטעמן.

הסעיפים העיקריים בחוק בתחום בתי אבות סיעודיים

• קבלת רישיון – כיום כל מוסד חייב להחזיק ברישיון מטעם משרד העבודה והרווחה. אי החזקת רישיון, מהווה עבירה פלילית. חוק זה נועד למנוע הקמה של בתי אבות לא מפוקחים.
  
• מינוי סמכות לפיקוח – כל בית אבות חייב למנות מפקח שסמכותו למלא את הוראות החוק. על המפקחים להיכנס לכל מעון ולפקח עליו.
  
• סמכות לקבוע תקנות – במסגרת החוק, שר העבודה והרווחה מוסמך לחוקק תקנות שונות הנוגעות לבתי אבות.
  
• תנאים פיזיים בסיסיים – במסגרת החוק, ישנה התייחסות לתנאים הפיזיים של הדיירים, אותם המוסדות חייבים לקיים על מנת לקבל רישיון כמו טיפול רפואי, טיפול חברתי, ציוד מתאים, חדרי מאובזרים, חימום בחדרים, ארוחות חמות ועוד.

משמעות הפיקוח עבור הדיירים ובני משפחותיהם

חשוב להבין שקיימים מוסדות שאינן מפוקחים במסגרת חוק הפיקוח על בתי אבות סיעודיים, ולכן חשוב מאוד לבדוק זאת מראש, על מנת למנוע מיקירכם עוגמת נפש. ישנה חשיבות רבה לבחירת מוסדות מפוקחים, מכיוון שיקיריכם יוכלו ליהנות מנהלים ברורים ומפיקוח מתמיד על הנעשה במקום, שכן קשישים סיעודיים נתונים לחסדיהם של המטפלים והצוות הרפואי במקום. כמו כן, מוסד המחזיק ברישיון קיבל זאת לאחר עמידה בתקנות השונות כמו גודל החדרים, תנאי התחזוקה של המקום, נגישות ובחירת צוות מקצועי ומוסמך לטפל בקשישים.

כמו כן, מכיוון שקיים פיקוח על המוסד, בני המשפחה יהיו מוגנים מפני גריעה בתנאים במידה ויהיו. חשוב לציין שגם מוסדות צנועים חייבים לעמוד בנהלים ובתקנות, ולכן אין קשר לרמת היוקרה של המקום, כך שאם ידכם לא מאפשרת לשלוח את יקירכם לבית אבות יוקרתי, גם בבית אבות צנוע הם יוכלו לקבל את כל הדרוש במידה והמקום מחזיק ברישיון.